מלנומה הינה גידול, אשר מתפתח מהתאים המייצרים את צבע העור (מלנוציטים).
זהו גידול העור הממאיר השלישי בשכיחותו. מלנומה הינה רק 4% מכלל סרטני העור, אך היא אחראית על מירב התמותה מגידול העור. שכיחות הופעת המלנומה הולכת ועולה בהתמדה בשעורים מדאיגים, וישראל נמצאת כיום במקום השני בעולם במספר מקרי המלנומה ביחס למספר התושבים, אחרי אוסטרליה. חומרת המלנומה תלויה באופן ישיר בעומק הגידול בזמן האבחנה. ככל שהגידול עמוק יותר, סיכויי ההישרדות של החולים יורדים, אך אם המלנומה מתגלה בשלבים מוקדמים יותר, כאשר הגידול שטחי, ניתן לרפאו באופן מלא (ראה טבלה).
יצירת מלנומה
רוב רובן של המלנומות, מעל 60%, נוצרות כגידול חדש, והמלנומות האחרות נוצרות מתוך נגעים פיגמנטרים קיימים, כמו נקודות חן. ככל הנראה ישנן סיבות רבות ומגוונות מדוע הופכים תאים למלנומה, כאשר חלקן סיבות גנטיות, וחלקן סיבות סביבתיות, כגון חשיפה לשמש.
שכיחות המלנומה
בארה"ב שיעור המלנומה עלה פי 3 במהלך 20 השנים האחרונות, וכרגע מלנומה הינה הממאירות השישית בשכיחותה בארה"ב. הסיכון לחלות במלנומה חודרנית עלה בארה"ב משנות השלושים פי 2000. בארה"ב הסיכון לחלות במלנומה חודרנית הינו אחד מכל 60 אמריקאים, ולחלות במלנומה שטחית אחד מכל 3 אמריקאים.בעולם, ובמיוחד בארצות שטופות שמש ואוכלוסיה של מהגרים כמו אוסטרליה, ניו-זילנד וישראל, שיעור המלנומה גבוה הרבה יותר, והוא עולה כל שנה. בישראל מאובחנים כל שנה למעלה מ 1300 חולים עם מלנומה.
תחלואה ותמותה
אומנם מלנומה היא רק כ 4% מכלל סרטני העור, אך היא אחראית על 74% מהמוות של סרטני העור. בארה"ב מת כל שעה אדם ממלנומה גרורתית.מלנומה הינה גורם המוות מספר אחת בנשים צעירות בין גילאים 25 ל 30.התמותה והתחלואה תלויה באופן ישיר בעומק המלנומה ובמידת המעורבות הגופנית של המחלה (ראה טבלה).טיפול במלנומה בשלביה הראשונים, הינו בעל הסיכויים הטובים ביותר לריפוי. אם הטיפול ידחה, המלנומה יכולה להתפשט בכל הגוף ולגרום למוות.
דרוג חומרת המלנומה לפי העומק
גזע
המלנומה הינה בעיקרה מחלה של אנשים לבנים. בכהיי עור, הסיכון לחלות הינו 1/20 ביחס לאדם הלבן, אך אצלם אחוזי התמותה גבוהים יותר עקב סוג המלנומה והאבחון המאוחר.
מין
הסיכוי לסבול ממלנומה חודרנית גבוה בנשים עד גיל 40 לעומת גברים, ומעבר לגיל זה, המגמה מתהפכת . בסה"כ לנשים עדיפות קלה מאוד ביחס לגברים בנושא התחלואה (0.97:1), ובתמותה לגברים לגברים יתרון קל (1.2:1)
גיל
החציון לתחלואה הינו גיל 53 שנים, אך מלנומה הינו הסרטן המוביל בנשים בין גילאים 25-29, ושני לסרטן השד בין גילאים 30-34. מבוגרים מעל גיל 60 גם יחלו יותר וגם ימותו יותר ממלנומה, ולכן יש לכןן לגיל זה מאמצים לאבחון מוקדם ולטיפול .
אבחון המלנומה:
לצורך הערכת נגע פיגמנטרי, משתמשים בתבניות מורפולוגיות הכוללות: גודל, צבע, שוליים, טופוגרפיה וסימטריה.כלל ה ABCDE לזיהוי המלנומה הינו כלי חשוב:Asymmetry - A ( אסימטריה )- הנגע לא סימטריBorder characteristics - B ( מאפייני השוליים בגבולות )- גבולות הנגע לא ברורים או סדיריםColor - C ( צבע ) – הנגע מורכב ממספר צבעים Diameter >6 mm - D - קוטר הנגע מעל 6 מ"מ Enlargement - E ( הגדלה ) – קיים שינוי בגודל, או דימום.כאשר נגע עורי עונה על קריטריונים אלו, חשוב לפנות בדחיפות לרופא עור או פלסטיקאי, לצורך אבחון וטיפול.בנוסף לממצאים אלו יתכנו ממצאים נוספים, כגון: גרד, דמם וכאב.
במטופלים בקבוצת סיכון, כגון: בעל שומות מרובות, סיפור משפחתי של מלנומה, בהירי עור או כאלו שנכוו משמש בילדות, יש לחנך לבדיקה עצמית תקופתית מעבר לבדיקת רופא שגרתית.
סוגי מלנומה
מלנומה שטחית - SUPERFICIAL SPREADING MELANOMAזהו סוג המלנומה השכיח ביותר. הוא מופיע בעיקר בין גילאים 30-50 בגברים באזור הגו ובנשים באזור הרגליים. צורתו - נגע פיגמנטרי בעל צבעים רבים (חום, שחור , כחול). בדרך כלל הנגע שטוח ולעיתים מעט מורם. הנגע בדרך כלל גדול מ 6 מ"מ, אסימטרי, ובעל גבולות לא ברורים.מלנומה נודולרית - NODULAR MELANOMAרק כ 15-30% מכלל המלנומות, והוא מופיע בעיקר באזור הגו והרגליים. מלנומה זו גדלה במהירות, והיא אחראית על עיקר המלנומות העמוקות החודרניות. צורתו בדרך כלל מורמת כיפתית, לעיתים כיבית ומדממת, והצבע בדרך כלל כהה (אך יתכן כי לא יהיה צבע בכלל). הוא בדרך כלל אינו עונה על הקריטריונים לאבחון של מלנומה לפי ABCDE.LENTIGO MELANOMAמלנומה זו מופיעה בדרך כלל באזורים חשופים לשמש (ראש, צוואר וזרועות), באנשים בהירים ומבוגרים בדרך כלל מעל גיל 65. מלנומה זו גדלה באיטיות במשך 5 עד 15 שנה בטרם תהפוך לחודרנית. צורתה בדרך כלל: נגע פיגמנטרי גדול יחסית, בצבעים מגוונים ורבים, אסימטרית וללא גבול ברור.ACRAL MELANOMAמלנומה זו נדירה יחסית בבהירי העור (2-8%), אך שכיחה הרבה יותר בכהיי העור (29-74%). היא יכולה לבוא לידי ביטוי כפיגמנט או פסי פיגמנט באזור של הציפורניים. האיחור באבחנה גורם לשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים מסוג זהמלנומה ללא צבע - NON PIGMENTED MELANOMAסוג זה נדיר יחסית (5%), צבעו אדום או ורוד, והוא נראה יותר כבזליומה (BCC) או כקרצינומה של תאי הקשקש (SCC). הוא בדרך כלל נודורלי, והפרוגנוזה שלו פחות טובה.
הטיפול במלנומה
כאשר יש נגע החשוד למלנומה, הדבר הראשון שיש לבצע הוא כריתת הנגע. במידה והנגע קטן, יש להסיר אותו בשלמותו. במידה והנגע גדול, יש לקחת דגימה מהמקום החשוד והעבה ביותר.במידה והתקבלה תשובה של מלנומה, יש לבצע את הדברים הבאים:במידה והמלנומה שטחית (IN SITU), דרושה הרחבה של הכריתה בשוליים של 0.5 ס"מבמידה ועומק המלנומה הוא עד 1 ממ, דרושה הרחבה של הכריתה בשוליים של 1 ס"מ מכל צד.במידה ועומק הגידול הוא בין 1 עד 4 ממ, דרושה הרחבה של 2 ס"מ משולי הנגע, וכן ביצוע דגימה של בלוטת הזקיף (בלוטת הזקיף הינה בלוטת הליפמה הראשונה אשר מנקזת את אזור המלנומה, ובמידה והמלנומה היא בעל נטיה לשלוח גרורות, בלוטה זו תהיה נגועה בסבירות הגבוהה ביותר).במידה ועומק הגידול הינו מעל 4 ממ, ניתן לבצע הרחבה של 2 ס"מ ודגימת בלוטת הזקיף, או לעיתים מוותרים על הדגימה (יש להוועץ ברופא המנתח).במידה ובלוטת הזקיף נגועה, זהו גורם פרוגנוסטי פחות טוב למטופל, ובדרך כלל יש לבצע כריתה מלאה של כל בלוטות הלימפה באזור.
מעקב אחרי מטופל עם מלנומה
כל מטופל שסבל ממלנומה, יהיה זקוק למעקב כל חייו אחרי התפתחות מלנומה נוספת, ורצוי כי יהיה במעקב של כירורג פלסטי מומחה או רופא עור מומחה. עיקר המלנומות חוזרות מקומית תוך 1 עד 3 שנים, והופעת מלנומה חדשה בממוצע אחרי 3 עד 5 שנים, ולכן במשך 3 השנים הראשונות מומלץ על מעקב תכוף כל 3 עד 4 חודשים. אחר כך, ניתן יהיה להגיע כל 6 חודשים במשך 5 שנם הבאות, ואז לפי דרגת הסיכון כל 6 עד 12 חודשים למשך כל החיים.במידה והמלנומה עמוקה יותר, יש צורך גם בבדיקות דם תקופתיות, צילום חזה, CT, או PET SCAN CT.על הטיפול יהיו אחראים: כירורג פלסטי, כירורג אונקולוג, אונקולוג ומומחה ברפואה גריעינית. עבודת צוות הינה חשובה להצלחת הטיפול.
לסיכום
מלנומה הינה סרטן עור אלים ביותר, אשר אחראי על עיקר התמותה מכלל סרטני העור. טיפול מונע, אבחון וטיפול מוקדמים מצילים חיים. במידה ואתה שם לב להופעת שומה חדשה או לשינוי בנקודת חן קיימת, במידה ונקודת החן גדולה, צבעונית, לא סמטרית, בעל גבולות לא ברורים, מגרדת או מדממת, יש לפנות ללא דיחוי לכירורג פלסטי מומחה או רופא עור מומחה.
